כיצד יישב אינטלקטואל איראני את סלידתו מהמערב עם הערצתו לישראל

ישראל הצעירה והסוציאליסטית היתה ״אור לגויים״ גם באיראן שלפני המהפכה; ביקורו של ג’לאל אל-י אחמד בארץ חושף חיבורים אזוריים שנראים היום בלתי מתקבלים על הדאת

בשנות השישים, היה ג’לאל אל-י אחמד הסופר והאינטלקטואל המפורסם באיראן. אל-י אחמד זכה להערצה בזכות המבט העצמאי והחודר שניכר כבר בסיפוריו הראשונים בשנות הארבעים והחמישים. אבל היה זה עם צאת ספרו ״ע’רבזדגי״ — שניתן לתרגם כ”מחלת המערב” או “מערבת” — שיצא לאור בשנת 1962, שאל-י אחמד הגיע לשיא פרסומו והשפעתו. הספר תקף בחריפות את שלטון השאה מוחמד רזא פהלווי, שליט איראן בין השנים 1979-1941 ובעל בריתה של ארצות הברית (וגם של ישראל) במלחמה הקרה, וכן את התרבות המתמערבת של איראן באותן שנים.

״ע’רבזדגי״ הוא טקסט אנטי-קולוניאלי מובהק שמבוסס על הפרדה חדה בין “מערב” שבע, שולט, ועשיר, ו”מזרח” רעב, עני, וחולה. אל-י אחמד קורא בו לאיראנים, וכמו כן ל״מזרחיים״ אחרים, להפסיק לחקות את המערב ולחזור לשורשיהם התרבותיים והדתיים. עבור דור שלם של איראנים צעירים, אלו שכמה שנים לאחר מכן הובילו את מהפכת 1979, ״ע’רבזדגי״ היה אבן דרך פוליטית ותודעתית.

לאור עמדות אלה, מפתיע שב-1963, רק שנה אחרי פרסום ״ע’רבזדגי״, הגיעו אל-י אחמד ואשתו הסופרת סימין דאנשוור לביקור בן שבועיים בארץ, בעקבות הזמנת השגרירות הישראלית בטהראן. כמו אינטלקטואלים אחרים שביקרו בישראל באותן שנים, דוגמת ז’אן-פול סארטר וסימון דה בובואר, בספר שכתב על ביקורו מצייר אל-י אחמד את ישראל הצעירה בצורה לא צפויה, אפילו נועזת — תיאור שעוסק בו-זמנית גם במצב הפוליטי והחברתי באיראן.

רק מעטים היו כוללים היום את ישראל בין הכוחות ה”מזרחיים” והאנטי-אימפריאליסטיים של העולם. אך אל-י אחמד ראה במדינת היהודים חלק ממזרח “שקצהו האחד בתל אביב וקצהו השני בטוקיו” כלשונו. ספר המסע שלו, המתעד את הביקור, התפרסם רק אחרי מהפכת 1979 ו-15 שנה אחרי מות המחבר, תחת הכותרת “מסע לארץ מלאך המוות” (שקרוב לוודאי לא נבחרה על ידי אל-י אחמד עצמו). בספר מביע אל-י אחמד הערצה לקיבוצים ולהוראת העברית בארץ, בצד התנגדות תקיפה לאפליה של אזרחי ישראל הערבים. בפרקו האחרון של הספר, שנכתב בתגובה למלחמת ששת הימים, התנגדותו של אל-י אחמד כבר הרבה יותר חריפה ובוטה. בכל זאת, כפי שהוא כותב, “בעיני המזרחי הזה, ישראל, עם כל הפגמים והניגודים שנכללים בה, מהווה בסיס של כוח, צעד ראשון, ובשורה של עתיד הולך ובא.”

תקראו את המאמר השלם מ2017 בהארץ.